רשלנות רפואית זה התחום שלנו
התינוק אושפז בבי"ח עקב ברית מילה רשלנית

התינוק אושפז בבי"ח עקב ברית מילה רשלנית

הולדת תינוק, ובעיקר בן זכר היא אירוע משמח מעין כמותו. עם זאת חששות לא מעטים מלווים את ברית המילה שעורכים לתינוק, ורבים ההורים שמבקשים כי את הברית יערוך מוהל שהוא גם רופא כירורג. אך לא אחת קורה כי גם לאחר ברית שנערכה ע"י רופא סבורים ההורים כי הברית לא בוצעה כהלכה, אף אם לא נגרמו נזקים קבועים, והם חשים עגמת נפש רבה. האם במקרה כזה יזכו ההורים בפיצוי כלשהו מהרופא המוהל?

הרופא אמר "הכל בסדר" אז מדוע אושפז התינוק?

לתובע ר', יליד 2005, נערכה ברית מילה בהיותו כבן חודש וחצי ע"י הנתבע, שהוא רופא כירורג. הוריו בחרו בו כמוהל כיוון שר' נולד פג וסבל מיום לידתו ממומים בליבו.

לאחר הברית ר' דימם, וההורים המודאגים פנו לד"ר ג', אך הוא הרגיעם ואמר שאין להם מה לדאוג. מאחר שהדימום נמשך פנו ההורים לחדר מיון בבי"ח דנה, שם אושפז למשך שלושה ימים, ואף קיבל עירוי דם עקב ההמוגלובין הנמוך שנמצא בדמו.

הוחלט לתבוע את הרופא – מה טענו ההורים?

ההורים תבעו את הרופא ברשלנות רפואית שגרמה לר' לסיכון חייו ולנזקים. לטענתם, הרופא ביצע את הברית בידיים חשופות ללא כפפות או אמצעי סטרילי אחר, וכך חשף את ר' לזיהומים. בנוסף הרופא פגע בעת המילה בכלי הדם של התובע, ולמרות זאת לא חבש את האיזור הנימול כדי למנוע דימום וזיהומים.

לטענת ההורים התרשלותו מתבטאת גם בטיפול בהמשך. כשהתובע דימם קשות באזור הנימול והיה חיוור עקב איבוד דם, וההורים הביאו את ר' לרופא לבדיקה, התובע נמנע גם הפעם מלחבוש את האזור המדמם, ובמקום להפנות את ר לבי"ח הרגיע את ההורים כי הכל תקין.

גם לאחר שפנו אליו טלפונית כעבור שעתיים ויידעו אותו כי הדימום נמשך ור' מחוויר הוא לא מצא לנכון להפנות את ר' למיון והמשיך להרגיע אותם כי המצב תקין.

מומחה מטעמם טען כי לו היה המוהל חובש את האזור הנימול מיד לאחר הברית או לפחות לאחר גילוי הדימום, היה נמנע הזיהום החמור ואיבוד הדם שבעקבותיו. יתר על כן לאחר שנגרם הדימום היה עליו להפנותו מיידית למיון, ומשלא עשה כן גרם לאנמיה חריפה ולצורך באשפוזו.

בסיכומים זנח התובע את התביעה על רשלנות עקב אי היעדר חבישה ואף לא טען לנכות או לנזק שנותרו אחרי המילה עקב המילה, אלא דרש פיצוי עבור ההוצאות של הברית שנעשתה ברשלנות ושל האשפוז בביה"ח, ועבור כאב, סבל ועוגמת נפש שהאשפוז גרם לו ולהוריו.

המוהל טוען "מדובר במקצועיות" האמנם?

מנגד המוהל שהוא מומחה לכירורגיה טען כי המילה עברה בהצלחה, וכי לא היתה כל התרשלות בביצוע ברית המילה עצמה ובטיפול שאחריה. מהלך הברית היה תקין, לאחר הברית לא היה כל דימום, לפיכך שוחרר ר' לביתו בליווי הסברים להורים אודות הטיפול בבנם, ותוך שהוא מיידע אותם כי ניתן להתקשר אליו בכל שעות היממה.

מומחה מטעמו העיד כי המילה בוצעה במקצועיות, וכי חבישה לאחר הברית אינה הליך הכרחי אלא אופציונלי, ולמעשה הוא טומן בחובו סיכונים, ביניהם לחץ אל האיבר שעשוי להגיע לנמק, ורבים מהרופאים והמוהלים נוהגים כמוהו.

הרופא הדריך את ההורים – מדוע ההורים לא פעלו לפי המלצות הרופא?

אף לאחר המילה לא היתה לטענתו כל התרשלות, ועקב מצבו השפיר של ר' לא היה מקום להפנותו לבי"ח. ההורים אכן היו מודאגים ויידעו אותו על הדימום, הוא הורה להם להגיע, ובבדיקה שביצע לא נראה כל דימום מהאיזור הנימול.

הדימום הקל שראו ההורים הוא אירוע מוכר ושגרתי, שנובע מהידבקות החיתול לאזור המילה וממשיכתו, ולפי חוו"ד מומחה מטעמו, למעשה הדימום לא היה עורקי.

ההורים שבו עם ר' לביתם ולא פנו אליו יותר כטענתם. למעשה גם למחרת כשהגיע התובע לקופת חולים, לא תועד כל דימום מאזור המילה, והוא הופנה לבי"ח עקב המוגלובין נמוך שאינו מחייב עירוי.

אף בהגיעו לחדר מיון הוא היה בהכרה, נשימתו תקינה, ללא סכנת חיים, והטיפול בו במיון הביא להחלמתו המלאה.לפיכך לאור מצבו של ר' טרם האשפוז לא היה מצידו כל התרשלות משלא הפנה אותו למיון.

כן טען הנתבע כי האשפוז של שלושה ימים לא נבע ממצב בריאות חמור של התובע, אלא מנסיבות אובייקטיביות. התינוק שהיה בן ימים ספורים אושפז ביום שישי, והרופאים חיכו לתוצאות הבדיקות, משהן הגיעו היה כבר מאוחר לשחרור, ומאחר שביום שבת אין שחרור חולים לביתם, האשפוז התעכב לעוד יומיים.

מדוע בית המשפט דחה את התביעה?

ביהמ"ש דחה את תביעת התובע להחזר עבור ביצוע הברית כיוון שההורים בסופו של דבר לא טענו כי הברית נעשתה ברשלנות ולא טענו לתוצאה סופית לא ראויה.

כן דחה את תביעתם להחזר הוצאות האשפוז כיוון שהאב הודה כי לא שילם מאומה עבור האשפוז.

עם זאת קיבל ביהמ"ש את תביעתם לפיצוי עבור עגמת נפש. ברית המילה שביצע הרופא בר' גרמה לתינוק דימום, ולהורים לטראומה ועגמת נפש.

עקב הדימום לאחר הברית הם פנו לרופא, ולא משנה אם פנו אליו פעם או פעמיים, אך הוא לא פתר את בעייתם. היות שהתינוק היה מדמם, עקב הברית, חיוור ובמצוקה הם נאלצו לפנות לבי"ח, מקום שאינו אהוד על אף אחד. עבור עגמת הנפש כתוצאה מהברית פסק ביהמ"ש פיצוי לתובע בסך 5,000 ₪.

תא (ת"א) 35439/07

סגירת תפריט