רשלנות רפואית זה התחום שלנו
הרופא לא אבחן כי האשה ההרה נמצאת במצב של לידה

הרופא לא אבחן כי האשה ההרה נמצאת במצב של לידה

בעצב תלדי בנים, אמר אלוהים לחווה, אך מתברר כי גם בלידה של בנות לא אחת השמחה כרוכה בעצב.

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי רופא גניקולוג התרשל כשלא ביצע בדיקה וגינלית ובדיקה באמצעות מוניטור לאשה בהריון עם תאומות שהתלוננה על כאבים בבטנה, ועקב כך לא אבחן כי היא נמצאת במצב של לידה. בעקבות התרשלותו לא ניתן היה לעכב את הלידה, ולאשה נולדו תאומות עם ריאות לא מפותחות.

מה היו הוראות הרופא?

התובעת ס' בת 27 בעת האירוע היתה בהריון רב עוברי לאחר סדרת טיפולי פוריות אצל פרופ' ק' במסגרת קופ"ח מכבי. באחד מימי חודש אוגוסט התובעת חשה בכאבי בטן בשעות הצהרים. כיוון שהיה לה באותו יום בשעות הערב תור למרפאה היא לא מיהרה למרפאה אלא המתינה בסבלנות לשעת הביקור.

בעת הביקור היא התלוננה לטענתה על כאבי בטן וכן על לחץ בבטן. לדבריה, הרופא פרופ' ק' הסביר לה כי מקורם בגזים ממערכת העיכול. הוא ביצע לה בדיקת אולטרהסאונד כדי להעריך את משקל העוברים, אך לא בדיקה וגינלית, וזאת כפי שהסביר לה, כדי לחסוך ממנה כאבים. בביתה כאביה התגברו והרופא הנחה אותה טלפונית ליטול משככי כאבים.

היות שכאביה התגברו היא פנתה למיון, ושם בדיקה העלתה כי היא לקראת לידה, כשצוואר הרחם פתוח, ראש אחד העוברים כבר במצב של לידה קרובה, ואף ציריה סדירים. הוחלט לערוך לה ניתוח קיסרי, ונולדו תאומות פגות כשמשקל כל אחת פחות מק"ג והסובלות מחוסר בשלות ריאתית.

המטופלת החליטה לתבוע את הרופא מטעם קופת החולים

התובעים, ההורים והפגות, תבעו את קופת החולים מכבי כמעסיקת הרופא ברשלנות רפואית בלידה וטענו כי הרופא התרשל בכך שלא אבחן כשהתובעת הגיעה אליו לביקורת כי היא בעיצומה של לידה, ולפיכך לא הפנה אותה באופן מיידי לבית חולים על מנת לקבל טיפול סטרואידי שיעכב את הלידה המוקדמת, וכך נמנעה מהתאומות האפשרות לקבל טיפול להבשלת ריאותיהן.

התובעת הוסיפה כי הגיעה למרפאה סמוך לפי הגעתה לביה"ח, ולמעשה תהליך הלידה התחיל כבר עת נבדקה על ידיו. מומחה מטעמם חיווה דעתו כי פרופ' ק' פעל באופן לא מקצועי כאשר ס' הגיעה אליו לביקורת.

הוא התעלם מהאפשרות של לידה קרובה מוקדמת ולא ביצע כל בדיקה לא לדנית ואף לא אולטרהסאונד כדי לוודא או לשלול לידה מוקדמת. אילו היה עושה כך היה מגלה כי צוואר הרחם פתוח, והיה מפנה אותה במהירות לחדר לידה לבירור מצבה.

אף אם לא היו שינויים בצוואר הרחם היה עליו להפנותה מתוך זהירות לחדר לידה להמשך בירור במיוחד לאור כאביה הנמשכים, וההמלצה ליטול אקמול היא רשלנית לאור הסיכון של לידה מוקדמת בהריון עם תאומים.

משלא עשה כן והלידה התקדמה מבלי ידיעתה כבר לא היה ניתן למנוע אותה בשלב בה הגיעה למיון יולדות. לפי המומחה מטעמם אילו היו מעכבים את הלידה ובמקביל נותנים טיפול שיחיש את הבשלות הריאתית של העוברים היקף הפגיעות של התאומות היה קטן יותר.

האם הפרופסור מואשם לשווא?

הפרופ' מנגד טען כי התובעת הגיעה אליו שעות רבות לפני הגעתה לביה"ח ותהליך הלידה כלל לא החל במועד הגעתה אליו. לטענתו, בביקורה אצלו במרפאה לא התלוננה כלל על כאבים, ולפיכך לא היה מקום לבדיקה ידנית, ואילו היו סימני לידה מוקדמים היה הרופא מבחין בכך בבדיקת האולטרהסאונד.

הפרופ' אף טען כי הפנה את ס' לבי"ח טלפונית, אך היא התעכבה והגיעה לשם רק לאחר מספר שעות בשלב שלא ניתן היה כבר לעצור את הלידה שהתפתחה במהירות. כן טען כי לא הוכח ברפואה כי טיפול בסטרואידים להבשלת הריאות היה מועיל לתאומות.

הדיו בבית המשפט

בית המשפט קיבל את התביעה שהוגשה ע"י המטופלת וקבע כי התובעת הגיעה למרפאה בשעת ערב סמוך לפנייתה לביה"ח כפי שטענה, ושזו השעה שנרשמה בכרטיס הרפואי כשהיא במצב של לידה מוקדמת.

היא הגיעה עם תלונות על כאבים ולחץ בבטנה, אך הרופא שהיה מודע לכך כי לפניו אשה הרה עם תאומים כשהיא בשבוע ה-25 לא ביצע את הבדיקות הנדרשות למרות תלונותיה: הוא לא ביצע בדיקה וגינלית ולא בדיקה באמצעות מוניטור שתשלול קיום צירים, ובכך התנהלותו מהווה סטייה מסטנדרט התנהגות סבירה.

בהתרשלותו הוא אף מנע ממנה להוכיח מה היה מצב הרחם בהגיעה אליו. עקב התרשלותו והנזק הראייתי שגרם העביר אליו ביהמ"ש את נטל הראייה להוכיח כי לא התרשל, אך הוא לא עמד בנטל.

הוא לא הצליח להוכיח כי אף אילו היתה נעשית הבדיקה הידנית היא היתה מראה כי לא ניתן היה כבר לתת מעכבי לידה עקב מצבה המתקדם של הלידה. לפיכך הנתבעת התרשלה בכך שהרופא לא בדק את התובעת, וכפועל יוצא לא הפנה אותה בזמן לחדר מיון, ובכך מנע ממנה סיכוי לקבל מעכבי לידה וסטרואידים, שלפי המקובל באותה עת סביר כי היו מועילים לתובעת ולתאומות.

ביהמ"ש ציין כי לפי המומחה מטעמו בשלב המאוחר בו הגיעה התובעת לביה"ח עקב התרשלות הנתבעת הסיכויים לעצירתה של הלידה באמצעות התכשירים הרפואיים שהיו בשימוש באותה עת היו קטנים ביותר, ויתר על כן היו מסכנים את האם והתאומות, ואף הטיפול בסטרואידים להבשלת הריאות בעוברים לא היה מועיל בשלב זה והיה עלול לסכן את התובעות.

כיוון שלפי המומחה שמינה ביהמ"ש התרשלותה של הנתבעת מנעה סיכוי בשיעור של 50% בעיכוב הלידה שהוא הזמן שהיה מספיק לטיפול להבשלת הריאות של התאומות חייב ביהמ"ש את הנתבעת ב 50% מנזקי התובעים.

ת"א 60736-04 ב.פ ואח' נ' מכבי שירותי בריאות
ניתן ביום 17.7.2011

סגירת תפריט