רשלנות רפואית זה התחום שלנו
כישלון של בית חולים בביצוע הפלה

כישלון של בית חולים בביצוע הפלה

גברת קדוש הגישה תביעה שעניינה פיצויים בגין לידה לא רצויה שעברה, בעקבות כישלון הפלה שבוצעה בה בבית חולים אסותא. במסגרת תביעת רשלנות רפואית של בית חולים "אסותא" דרשה הגב' קדוש כי המוסד הרפואי ישלם לה את כיסוי ההוצאות שתוציא בעבור גידול הילד, פיצויים בגין הכאב והסבל שעברה ובנוסף סכומים ההולמים את הפגיעה בסיכוייה להקים משפחה ולהתחתן.

ראשיתה של השתלשלות האירועים הייתה היכנסותה של התובעת להריון בלתי רצוי שבעקבותיו החליטה לבצע הפלה במוסד רפואי המופעל על ידי "אסותא". דע עקא, לאחר מספר שבועות התובעת החלה לעלות במשקל באופן חשוד ופנתה לרופא שביצע בה את הגרידה. בתגובה לפנייתה האמורה, הסביר לה הרופא המטפל כי מדובר בהרגשה טבעית שאמורה לחלוף בקרוב. חודשיים לאחר מכן נודע לתובעת כי היא נמצאת בשבוע החמישה עשר להריונה, אולם בשל העובדה כי הפלה בשלב מתקדם של ההריון מלווה בסיכון גבוה יותר ליולדת ולעוברה, החליטה התובעת כי אין ברצונה לעשות הפלה נוספת.

התובעת טוענת כי עסקינן בהתנהגות מסוג רשלנות רפואית של בית חולים "אסותא", הן משום שהרופא המטפל לא בדק את תוצאות הבדיקות כפי שהיה צריך והן משום שערך את ההפלה בשלב מוקדם של ההריון. התובעת טוענת כי בשל אותה רשלנות היא נאלצת לגדל את בנה לבד, על כל הנובע מכך, כמפורט לעיל.

בית החולים הנתבע טוען כי הרופא המטפל הנחה את התובעת לגשת למעקב רפואי שבועיים לאחר ביצוע ההפלה והיא אף אישרה כי הונחתה כאמור, במסגרת טופס ההסכמה לביצוע ההפלה עליו חתמה. למרות עובדה זאת לא פנתה התובעת למעקב רפואי. מעבר לכך, לטענת הנתבע, התובעת הוסיפה חטא על פשע, כאשר לא ביצעה הפלה נוספת על מנת להפסיק את ההריון, נתון אשר לבדו מנתק את הקשר הסיבתי בין רשלנות רפואית של בית חולים לבין נזקיה המוכחשים של התובעת.

בית המשפט בודק, ראשית, האם הייתה רשלנות בהחלטה לבצע את ההפלה בשלב המקדמי, או שמא, כישלון הגרידה נכלל בגדר הסיכון הסביר בביצוע הפלה מסוג זה. בהסתמך על עדויות הרופאים שהעידו בבית המשפט עולה המסקנה כי אמנם ביצוע הפלה בשלב מוקדם של ההריון עלול להוביל לכישלונה של ההפלה, אולם זוהי הפרקטיקה הרפואית המקובלת, אף אם אינה רצויה. לפיכך, נקבע כי אין כל רשלנות רפואית של בית חולים "אסותא" בביצוע ההפלה המוקדם ובכישלונה. יחד עם זאת, בית המשפט מוצא את הרשלנות מצידו של בית החולים בכך שלא עקב אחר תוצאות הבדיקות שנערכו לאחר ההפלה.

לעניין טענת בית החולים הנוגעת להתנהגותה של התובעת, השוללת את התקיימותו של קשר הסיבתי, קובע בית המשפט כי סביר להניח שאם התובעת לא הייתה מתמהמהת בפנייתה לרופא, הייתה נגלית בפניה העובדה שהיא עודנה בהריון והיא הייתה עושה הפלה נוספת שאינה כרוכה בסיכון. יחד עם זאת, אין בהנחה זו כדי לנתק כליל את הקשר הסיבתי בין רשלנות רפואית של בית חולים זה לנזקיה של התובעת. לאור זאת, מפחית בית המשפט שלושים אחוזים מסך הפיצוי שהוא קובע לתובעת, בשל תרומתה לאשמה וחוסר האחריות שהפגינה בכל הנוגע למעקב הרפואי לאחר ביצוע ההפלה.

סגירת תפריט