רשלנות רפואית זה התחום שלנו
רשלנות רפואית – אחריות המדינה

רשלנות רפואית – אחריות המדינה

במסגרת הדיון במקרה המצער של פלוני, ניתנה הלכה חשובה לעניין אחריותה של המדינה בתביעות רשלנות רפואית. עובדות המקרה, בקליפת האגוז, הינן כדלקמן:

בעקבות בעיות אין אונות, פנה פלוני למכון פרטי המטפל בבעיות אין אונות. הרופא המטפל הזריק סיליקון לאיבר מינו של פלוני באופן רשלני, דבר שהוביל לבסוף לנזקים פיזיים ונפשיים בלתי הפיכים.

לא התבצע רישום רפואי

הצדדים לא חלקו על חוות הדעת הרפואית שהוגשה על ידי פלוני, במסגרתה נקבע כי התנהגות הרופא המטפל הייתה, לכל הפחות, רשלנות רפואית, אשר בעקבותיה נגרמו לתובע הנזקים האמורים. בנוסף לאחריות שהטיל על אותו רופא רשלן, קבע בית המשפט המחוזי כי יש להטיל אחריות אף על משרד הבריאות. ודוק, על פי תקנות בריאות העם (רישום מרפאות), המרפאה שבה טופל פלוני הייתה חייבת ברישום, היות ומבוצעות בה פעולות של כירורגיה קטנה, כהגדרתה בתקנות. טענת המדינה – לפיה חל חריג הרישום משום שמדובר בכירורגיה זעירה, להבדיל מכירורגיה קטנה – נדחתה על ידי בית המשפט שקבע כי מדובר במרפאה בה ננקטות פעולות שאינן פשוטות ושטחיות, אשר נושאות בחובן סיכון רב ועל כן היא חייבת ברישום על פי חוק.

משרד הבריאות התרשל

בית משפט קמא הוסיף ופסק כי מטרת התקנות האמורות היא שמירה על בריאות הציבור, המצמיחה עימה חובת פיקוח מצידה של המדינה על הנעשה במרפאה. אשר על כן, משרד הבריאות התרשל בכך שלא רשם את אותה מרפאה כנדרש ממנו, קל וחומר שלא פיקח על הפעולות הרפואיות המתבצעות בה, כפי שאמור היה לעשות ועל כן נקבע כי המדינה נושאת באחריות במסגרת תביעת רשלנות רפואית דנן, וזאת בגובה של שלושים אחוזים מגובה נזקו של פלוני.

על פסק דין זה של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור לבית המשפט העליון.

במסגרת הערעור טענה המדינה כי שגה בית משפט קמא בקובעו כי היא נושאת בחלק מן האחריות בגין אותה רשלנות רפואית שגרמה לנזקיו של פלוני. בנוסף לטענות שטענה בערכאה הנמוכה, כמפורט לעיל, הוסיפה המדינה וגרסה כי הדין אינו מקנה לה סמכות לערוך פיקוח על פעילות המתבצעת בסוג זה של מרפאות.

ערעור לעליון נדחה

בית המשפט העליון תמך בפסק הדין המטיל אחריות על המדינה והוסיף כי כל מרפאה הטעונה רישום על פי דין, גם אם מדובר במרפאה פרטית, מחוייבת לעמוד בדרישות מסויימות, שמטרתן לשמור על בריאות המטופלים בה. אמנם, נכון הדבר כי לא כל מרפאה המעניקה טיפול על ידי זריקות הינה מרפאה החייבת ברישום על פי חוק, אולם במקרה דנן עסקינן בפעולות פולשניות באיבר המין, הרחוקות מזריקות נורמטיביות שאינן מצריכות פיקוח. יתר על כן, כל פעולה של החדרת סיליקון לגוף האדם לצרכים אסטתיים ו/או תפקודיים מקימה, על פי התקנות, את חובת הרישום והפיקוח. כאשר המדינה לא עומדת בחובות אלו, יש להטיל עליה אחריות ולהכיר בה כמי שתרמה להתנהגות מסוג רשלנות רפואית, כמו גם לנזקיו של התובע.

מעבר לכך, למי שניזוק עקב אי קיום חובת הפיקוח המוטלת על המדינה קמה, מלבד עילת תביעה על פי עוולת הרשלנות, אף עילת תביעה מכוח העוולה הנזיקית של הפרת חובה חקוקה.

סגירת תפריט