רשלנות רפואית זה התחום שלנו
ריחמה של היולדת נקרע והעובר חולץ במצב קשה

ריחמה של היולדת נקרע והעובר חולץ במצב קשה

בית המשפט המחוזי בירושלים דן בתביעת רשלנות רפואית בלידה של גברת חלמסקי, אשר הוגשה כנגד מדינת ישראל. באותו מקרה דובר על אישה בהריון שהגיעה לבית החולים רמב"ם בחיפה בכדי ללדת את ביתה. במשך יומיים היא הייתה בהליכי לידה, במהלכם אף ניתנו לה תרופות לזירוז הלידה, אולם למרבה הצער ריחמה נקרע והעובר חולץ בניתוח קיסרי כשהוא במצב קשה. בחלוף ימים ספורים נפטרה התינוקת בבית החולים והיולדת נותרה עם רחם קרוע.

השאלות העיקריות שהעסיקו את בית המשפט במסגרת הדיון בתיק דנן היו האם הייתה רשלנות רפואית בלידה מצד הצוות הרפואי של בית החולים והאם רשלנות זו הביאה למותה של התינוקת. בנוסף, בית המשפט בדק מהן ההשלכות של הקרע ברחמה של התובעת על הסיכויים העתידיים שלה ללדת בעתיד.

על מנת לענות על השאלות האמורות מתייחס בית המשפט להיסטוריה הרפואית של התובעת, אשר הפילה הריון אחד ובהריון נוסף חולץ עוברה בניתוח קיסרי. בהקשר זה הוציאה ההסתדרות הרפואית בישראל נייר עמדה שהתפרסם כשישה חודשים לפני לידת המנוחה. על פי נייר זה, כאשר מדובר באישה שעברה בעבר ניתוח קיסרי ההמלצה היא לילד את עובריה העתידיים בניתוח קיסרי גם כן, אולם ישנם מקרים שבהם ניתן יהיה לעשות זאת בלידה וגינלית רגילה. אשר על כן, בית המשפט קובע כי לא הייתה כל רשלנות רפואית בלידה בעצם הניסיון לחלץ את המנוחה בלידה טבעית.

יחד עם זאת, על כל רופא מוטלת חובה בסיסית לאתר את ההיסטוריה הרפואית של מטופלו.

בנסיבות מקרה דנן הצוות הרפואי לא הביא את הרשומות הרפואיות של היולדת, אלא הסתמך על דף מחשב חלקי וגם זאת רק לאחר שהיולדת כבר שהתה בבית החולים מספר שעות והליכי זירוז הלידה החלו. בית המשפט רואה בהתנהלות זו רשלנות רפואית. לא זו אף זו, אף מתן חומר זירוז הלידה (מסוג פיטוצין) בנסיבות הענייין מהווה רשלנות רפואית בלידה משום שמתן הפיטוצין ואף הגדת המינון נעשו ללא שהצוות הרפואי היה מודע לעברה הרפואי המלא של היולדת.

על פי בית המשפט קיים פן נוסף של רשלנות רפואית בלידה להזרקת הפיטוצין, שכן היולדת לא נתנה את הסכמתה המושכלת ללידת ביתה בלידה וגינלית, תוך שימוש בפיטוצין לצורך זירוזה. בית המשפט פורס את ההלכה בעניין עיקרון ההסכמה מדעת וקובע כי יש להתחשב בדעתו וברצונותיו של כל מטופל וחובה על הצוות הרפואי המטפל בו להסביר לו את השיקולים הנוגעים לאופציות הטיפול העומדות בפניו. במקרה דנן, הצוות הרפואי לא הבהיר ליולדת כי ניתן ליילד את ביתה באמצעות ניתוח קיסרי ובהמשך לכך אף לא יידע אותה כי באם תבחר בלידה קיסרית, הרי שלא יהיה כל צורך במתן פיטוצין לזירוז לידת ביתה, על כל הנובע מכך.

לאחר פריסת ההלכה, כמפורט לעיל, בית המשפט עונה על שתי השאלות העיקריות שהציב בפניו בפתיחת הדיון: הצוות הרפואי של בית החולים נהג ברשלנות רפואית בלידה כלפי היולדת, עובדה שהביאה למותה המצער של התינוקת וכן לקריעת ריחמה ולאובדן סיכוייה ללדת שוב בעתיד.

ת.א 3161/01

סגירת תפריט